אפי טלבי | סיפור על הישרדות בשבי

הסיפור שלי מתחיל ב-6 ליוני 1982, יומה הראשון של מלחמת שלום הגליל.
הייתי קשר המג"ד בנגמ"ש הפיקוד. כשפגע בנגמ"ש שלנו טיל נ"ט, הנגמ"ש התלקח והתפוצץ, ואני קפצתי לתעלה שהייתה בצד הדרך. כעבור כמה דקות ארוכות, מחבלים הוציאו אותי מהתעלה.
מנקודה זו אני מספר על 10 ימים רוויי התרחשויות בעומק לבנון, כשאני פצוע ומובל בין מעוזי המחבלים, תחת ליווי צמוד. אני מספר על הימים, הלילות, המחשבות על אמא שמחכה בבית (התמונה בצד שמאל היא של שנינו, מהימים של השיקום בבית החולים), על מפגש נדיר בין שובה לשבוי, ועל ההיתקלות עם כוחות צה"ל, שבה ברגע נדיר הצלחתי לברוח מהשובים ולחבור לכוחות שלנו.

בהרצאה שנקראת "אמא, זה אני" אני מתאר את סיפורי האישי, שמשקף סיפור גדול יותר ומשותף, סיפור ישראלי.